הפתיחה

הגיע הערב.

יצאתי.

מצויידת במצלמה והמון סקרנות הגעתי ל CASCO URBAN LAB .

אכן מעבדה אורבנית.

המון צעירים. שונה מאוד מהפתיחות המעונבות אותן אני מכירה ומעדיפה להמנע.

כשאני אומרת מעונבות אני לאו דווקא מתכוונת לאנשים העונדים עניבות כי אם למשהו באווירה הפומפוזית, בחשיבות העצמית של הנוכחים, באושיות התרבות הדלה המסתובבים ומביטים סביב. בקפאון ובקור.

בין כל הצעירים  אפשר היה להריח את הסקרנות ולחוש חום ואהדה.

היינו הכי קשישים.

מיד כשנכנסנו לחלל הגלריה ראיתי בחור שעמד קצת בצד. קלטתי באיזה אינטואיציה משונה שהוא KLONE.

יש לי חושים מחודדים של בלש, אולי בגלל שזהו ז'אנר חביב עלי, ואולי בגלל היותי נצר לאיש מודיעין, בכל מקרה זה חוזר ומוכיח את עצמו.

ניגשתי, שאלתי, שוחחנו מעט. סיפרתי לו על הפוסט המוקדש לו שידעתי כי הופנה אליו. אמר שראה ומצא חן בעיניו. אמרתי שאשמח לשוחח יותר אבל זה לא הזמן ולא המקום וקיבלתי אור ירוק להמשך הדיאלוג.

זו השתקפות במראה

עברנו לחלל השני שהוא בעצם בר מסעדה ובו נמכרו הדפסים של האמנים ב100 ש"ח . כמובן שמיד רכשתי לי אחד. של KLONE  כמובן.

את ההדפסים  של AME72  פחות אהבתי. גרפיים מידי לדעתי. אני מעדיפה ציור.

AME72

שתיתי קצת בירה והתבוננתי סביבי. גם על היצירות וגם על הקהל הצעיר שזרם וזרם. מאוד צבעוני. התרחשות מדליקה יש בפלורנטין.

נזרקתי במחשבות לשנות ה20 שלי על התום והתמימות ששלטו בהן. איך היינו צעירים וחשבנו שנכבוש את העולם. איך העיר השתנתה. איך העולם השתנה.

אם היו אומרים לי לפני 25 שנה שאני אהיה סוכנת ביטוח ולא אמנית הייתי פורצת בצחוק מלא בוז.

אם היו אומרים לי שאלך לראות תערוכה בגלל הזמנה שראיתי במחשב הייתי פוערת זוג עיניים בתמהון.

אם היו אומרים לי שיהיה לי מחשב ואכתוב בלוג הייתי משתוממת. לא מבינה על מה מדברים איתי.

עבודה משותפת

זלגתי מעט הצידה.  נסחפתי . אחזור לספר על התערוכה.

מדובר בשיתוף פעולה של שני האמנים. KLONE וAME72.

יש ציורים משותפים של שניהם ויש ציורים של כל אחד בנפרד.

הנושא של התערוכה כפי שהוא קרוי בתרגום חופשי לעברית הוא הקרב על לא כלום, והכוונה היא לקרב על כל פיסת קיר פנויה בעיר. מסתבר שיש מלחמה בין אמני הרחוב וגם קוד אתי שלהם שאסור להפר.

זו הבחורה שמכרה הדפסים ולמעלה עבודה משותפת

הייתה לי חוויה מרנינה. למדתי עוד קצת, אבל לא מספיק על הנושא שמדליק אותי לאחרונה.

מתחילה לפנטז על עצמי מדביקה סטיקרים בלילות על עמודי חשמל.


מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s