רגעים קטנים

אין כמו טיול שבת בעיר.

הרחובות ריקים, כמעט ואין אנשים.

שקט.

אחרי הגשם , כשהשמיים עדיין אפרפרים, עננים שטים בהם,

ירדנו לים.

כמו ציור של טרנר,

הוא נמצא שם. תמיד.

אח"כ המשכנו לשוטט, אמא ובת הולכות יד ביד, מפטפטות.

חסד של שבת.

מצאנו את זה בפינה של כיכר.

מתקלף. נמחק לאט. עד סוף החורף תשאר רק הכתובת ואולי גם אותה ימחקו.

ארעיות, זמניות, משמעות, חוסר משמעות. לחיות.

פשוט לחיות.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s