רוחות מלחמה

שוב מנשבות רוחות מלחמה.

למרות שחורף בפתח ואומרים שמלחמות כבר לא קורות בחורף.

המלחמה הזאת מתרחשת כל הזמן.

מתחת לאף, בלב תל אביב.

הקומנדו של חולדאי, עסוק כל הזמן. עסוק במחיקות. כל יום מוחקים גרפיטי במקום אחר, מורידים ציורי קיר מודבקים, וצובעים את הקיר בלבן בוהק.

מוות לאמנות העכשווית טוען שזו האמנות במיטבה .

אותן מחיקות גאומטריות המחזירות אותנו לציור המופשט. מופשט גאומטרי.  היורשים של מונדריאן. פועלי עיריית תל אביב.

פועלי כל העיריות התאחדו. גם בלונדון מוחקים. שירו יחדיו את האינטרנציונאל.

שירו וצאו במחול, מחול המברשת והצבע הלבן.

ומנגד מחול המברשת והמכחול. מחול הספריי והמרססים. כל קוביה כזו זוכה לציור חדש המרוסס עליה מיד, ואז שוב הם מגיעים, לוחמי הקומנדו המובחרים, חסרי המודעות ולא נעים, גם הבורים, שוב צובעים, שוב מכסים בריבועים לבנים.

איזה יופי .

שיכבה על שיכבה. אני מרססת את רחובות תל אביב בציורים מלאי אהבה.

שיכבה על שיכבה.

שיכבה על שיכבה.

שיכבה על שיכבה.

באהבה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s